כדור הארץ שייך לאנושות כולה — הרצאה

אנחנו חיים בעולם שהולך ומתכווץ, שבו התלות ההדדית בין מדינות וקהילות הולכת וגוברת. בעולם זה גם מושג הריבונות משנה צורה. מושג שנוצר בעולם בו המרחקים היו גדולים והמשקים אוטרקיים לובש פנים חדשות בעולם בו עמים חיים בצפיפות זה ליד זה. הריבונות כיום כבר לא דומה לבעלות על אחוזה בודדת בין גיאיות ונהרות אלא לבעלות על דירה בבית משותף אחד שבו חיות כמאתיים משפחות.

מה המשמעות של הריבונות בבית משותף כזה? מה היקף האחריות של הדיירים אלו לאלו? האם ניתן להמשיך ולהתייחס אליהם כבעלי המילה האחרונה ביחס לחובותיהם כלפי הזולת? אמריך דה ואטל הציע כבר בשנת 1758, כאשר הגדיר לראשונה את תפיסת הריבונות כחירות כלפי חוץ, כי זו חירות מוגבלת. החירות מוגבלת בסוג של נאמנות כלפי חוץ, נאמנות שנובעת מכך שכדור הארץ שייך לאנושות כולה. כדור הארץ נועד לספק את צרכי האנושות בכללותה, ולכן העם התובע בעלות על חלקת אדמה על כדור הארץ חייב לאפשר לזולתו ליהנות ממנה אם אין בהנאת הזולת כדי לפגום בהנאתו שלו. כלל זה מוכר במקורותינו כעיקרון של “זה נהנה וזה לא חסר.”

הנוסח המלא של ההרצאה (5 עמודים): הרצאה-ואטל מאי 2011